Vayedaber

Shekalim

Daf 22a

נְחוּנְייָה חוֹפֵר שִׁיחִין. שֶׁהָיָה חוֹפֵר שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. וַהֲוָה יְדַע הֵיי דֵין כֵּיף מְקוֹרֵר מַיָא וְהֵיי דֵין כֵּיף אִית בֵּיהּ שַׁרְבְּרוּבֵי וְעַד מַטֵּי הֵן שַׁרְבְּרוּבִיתֵיהּ מַטָייָה. אָמַר רִבִּי אָחָא. וּמֵת [בְּנוֹ] בַצָּמָא. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מָאן דְּאָמַר דְּרַחֲמָנָא ווַתְרָן יִתְווַתְרוּן בְּנֵי מָעוֹי. אֶלָּא מַעֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִידֵיהּ. אָמַר רִבִּי אָחָא כְּתִיב וּ֝סְבִיבָ֗יו 22a נִשְֽׂעֲרָ֥ה מְאֹֽד. מְדַקְדֵּק עִמָּהֶן כְּחוּט הַשְּׂעָרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. לֹא מִטַּעַם זֶה. אֶלָּא מִן מַה דִכְתִיב וְ֝נוֹרָ֗א [הוּא] עַל כָּל סְבִיבָֽיו. מוֹרָאוֹ עַל הַקְּרוֹבִים יוֹתֵר מִן הָֽרְחוֹקִים.

Traduction

Nehoria perforait les puits et les citernes; il savait ainsi quelle source fournit l’eau fraîche et quelle autre donne de l’eau chaude, ou quel était son degré de chaleur, à quelle profondeur elle était sise. Cependant, dit R. Eliézer (ou R. Aha) son fils mourut de soif. C’est que, dit R. Hanina (126)''(Betsa 3, 8); (Taanit 2, 1).'', quiconque dit que Dieu remet facilement les péchés deviendra bientôt la proie de ses passions (127)''Littéral. '''' quiconque dit que Dieu abandonne (la poursuite des péchés), mérite que sa vie soit abandonnée '''' (livrée aux maux); ou, selon une variante '''' que ces entrailles soient abandonnées ''''. V. Sentences, p. 255.''; Dieu diffère parfois le châtiment que nous méritons, mais il finit toujours pas recouvrer ce qui lui est dû. R. Aha déduit du psaume (Ps 50,3), et autour de lui s’élève une violente tempête, que Dieu recherche minutieusement, à l’égard des justes (128)Ibid., p. 189., jusqu’à l’épaisseur d’un cheveu (ne laisse rien impuni). Ce n’est pas par ce motif (en vertu de ce verset), dit R. Yossé b. Aboun, mais parce qu’il est dit (ib. 89, 8): il est redoutable à tout ce qui l’entoure, c’est-à-dire que sa crainte s’impose plus aux proches qu’à ceux qui sont éloignés – (129)Suit un passage traduit tr. (Demaï 1, 3) (t. 2, p. 131)..

Pnei Moshe non traduit

הי דין כיף מקורר מיא. איזה סלע שתחתיו יוצא מקור מים ואיזה שיש תחתיו שרברובי חריבות ויבשות ארזי. פת חריבה תרגומו לחמא שרבתא:

ועד מטי הן וכו'. ועד כמה הגיע אותו הכיף וכן עד כמה מטייה החריבות שלו וצריך לחפור יותר עמוק זה הכל היה נחוניא יודע:

מאן דאמר רחמנא וותרן. שמוותר ומוחל הכל עד שלא יתקן האדם מעשיו ויבקש מחילה על חטאיו:

יתוותרן. יתרחבו ויצאו בני מעיו אלא הקדוש ברוך הוא מאריך רוחיה וגבי דידיה ועל דרך שאמרו והגבאין מחזירין בכל יום וכו'. וגריס להא לקמן בפ''ג דביצה:

וסביביו. הן הצדיקים שיש להם דבקות עם המקום מדקדק עמהם ביותר ואפי' על דבר קל וכחוט השערה מדקדק הוא:

אמר רבי יוסה לא מטעם הזה. לא ממקרא הזה אנו למידין כך ולפי שמשמעו שאפילו כחוט השערה מדקדק להענישם על דבר קל שעברו אבל אין אנו יודעין שאינו מוותר להם אף במקצת ועוד דכאן לא כתיב כל סביביו דאפשר שיש איזה מהן שמוותר עמו אלא מהמקרא הזה אנו למידין כך מן מה דכתיב ונורא הוא על כל סביביו מוראו על הקרובים ודבקים עמו כביכול יותר מן הרחוקים ממנו ואינו מוותר עמהם כלום וכל שהוא יותר דבק עמו יותר מדקדק עמו וזהו על כל סביביו:

רִבִּי הַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מַעֲשֶׂה בְחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה חוֹפֵר בּוֹרוֹת שֵׁיחִין וּמְעָרוֹת לָעוֹבְרִים וְלַשָּׁבִים. פַּעַם אַחַת הָֽיְתָה בִתּוֹ עוֹבֶרֶת לְהִינָּשֵׂא וּשְׁטָפָהּ נָהָר. וַהֲווֹן כָּל עַמָּא עָֽלְלִין לְגַבֵּיהּ בְּעַייָן מְנַחַמְתֵּיהּ וְלָא קִיבֵּל עֲלוֹי מִתְנַחֲמָה. עָאַל רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר לְגַבֵּיהּ בָּעֵי מְנַחַמְתֵּיהּ וְלָא קִבֵּל עֲלוֹי מִתְנַחֲמָה. אֲמַר לוֹן. דֵּין הִינּוֹ חָסִידֵיכוֹן. אָֽמְרִין לֵיהּ. רִבִּי. כָּךְ וְכָךְ הָיָה עוֹשֶׂה וְכָךְ וְכָךְ אִירַע. אָמַר. אֵיפְשַׁר שֶׁהָיָה מְכַבֵּד אֶת בּוֹרְאוֹ בַמַּיִם וְהוּא מְקַפְּחוֹ בַמַּיִם. מִיַּד נָֽפְלָה הֲבָרָה בָעִיר. בָּאָת בִּתּוֹ שֶׁלְאוֹתוֹ הָאִישׁ. אִית דְּאָֽמְרִין. בְּשׁוּכְתָּא אִיתְעֲרִיַית. וְאִית דְּאָֽמְרִין. מַלְאַךְ יָרַד כִּדְמוּת רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר וְהִצִּילָהּ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

דין הינו חסידכון. זהו החסיד שלכם והוא אינו מצדיק עליו את הדין ואינו רוצה להתנחם והשיבו לו רבי כך וכך וכו' ומשום זה לבו כואב לו ביותר והתפלל עליו רבי פנחס ואמר אפשר שזה היה מכבד את בוראו במים בהחסד שהיה עושה עם הבריות והוא יתברך מקפחו להענישו במים ומיד נפלה קול הברה בעיר שנצולה ועלתה:

בסיכתא איתערית. בקוץ ויתד אחד שנזדמן לה בתוך הבור נתערית בו ועלתה ואית דאמרין וכו'. וגריס להא ג''כ בפ''ק דדמאי שם:

גְּבִינֵי כָרוֹז. שֶׁהָיָה מַכְרִיז בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. מֶה הָיָה אוֹמֵר. הַכֹּהֲנִים לָעֲבוֹדָה וְהַלְּוִיִּם לְדוּכָן וְיִשְׂרָאֵל לְמַעֲמָד. אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ שָׁמַע קוֹלוֹ עַד שְׁמוֹנֶה פַרְסָאוֹת וְנָתַן לוֹ מַתָּנוֹת הַרְבֶּה.

Traduction

Gabini faisait les appels'', dit la Mishna. Il était chargé des fonctions de crieur au temple, et il disait: que les cohanim se lèvent pour accomplir l’office, et les lévites pur le chant à l’estrade, les simples israélites à leur poste. Le roi Agrippa, ayant entendu sa voix à la distance de 8 parasanges, lui fit de nombreux présents.

בֶּן גֶּבֶר עַל נְעִילַת שְׁעָרִים. תִּירְגֵּם רַב קוֹמֵי דְבֵית רִבִּי שִׁילָה. קָרָא גַבְרָא. אַכְרִיז כָּרוֹזָא. אָֽמְרוּן לֵיהּ. קָרָא תַרְנְגוֹלָא. אֲמַר לוֹן. וְהָתַנִּינָן בֶּן גֶּבֶר. אִית לָךְ מֵימַר בַּר תַּרְנְגוֹלָא.

Traduction

Ben Gaver surveillait la fermeture des portes''. En effet, Rav devant l’école de R. Shila dit qu’il faut traduire l’expression mishnique ''l’appel de l’homme'' (130)Tr. (Yoma 1, 8). Cf. (Suka 5, 5). par: les cris officiels. On entend aussi par là, lui dit-on, le cri du coq. C’est Ben-Gaber qu’il est dit, répliqua-t-il; or, on ne peut pas confondre ce nom avec celui de Ben-Tarnegol (coq); il s’agit donc de la voix de l’homme – (131)''Suit un passage reproduit du tr. (Pea 8, 7), traduit t. 2, p. 112; Cf. (Yoma 2, 2), p. 180.''.

Pnei Moshe non traduit

א''ל והתנינן. כאן בן גבר וכי אית לך מימר בר תרנגולא. וגריס להא לקמן בפרק בתרא דסוכה:

בֶּן בֵּבָי עַל הַפָּקִיעַ. שֶׁהָיָה מְזַווֵיג אֶת הַפְּתִילוֹת. רִבִּי יוֹסֵה עָאַל לְכוּפְרָה. בְּעָא מַמְנִייָא עֲלֵיהוֹן פַּרְנָסִין וְלָא קִבְּלוּן מִינֵּיהּ. עָאַל וְאָמַר קוֹמֵיהוֹן. בֶּן בֵּבָי עַל הַפָּקִיעַ. וּמַה אִם זֶה שֶׁנִּתְמַנֶּה עַל הַפְּתִילוֹת זָכָה לְהִימָּנוֹת עִם גְּדוֹלֵי הַדּוֹר. אַתֶּם שֶׁאַתֶּם מִתְמַנִּין עַל חַיֵּי נְפָשׁוֹת לֹא כָל שֶׁכֵּן.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

שהיה מזווג את הפתילות. כדפרישית במתני' וכן גרים לעיל ביומא פ''ב:

לכופרה. שם המקום והיה מבקש להקים להם ממונים ופרנסים שישגיחו על צורכי ועסקי צבור ולא היה מי שיקבל זה ממנו ולהתמנות עליהם ונכנס רבי יוסה ואמר לפניהם שנינו בן בבי על הפקיע מה אם זה וכו' שנתמנה על דבר מועט זכה להימנות עם גדולי הדור שנמנו כאן יוחנן בן פנחס פתחיה זה מרדכי וכו' אתם שאתם מתמנין על חיי נפשות להשגיח על צרכי רבים ולפרנס העניים לכ''ש שיהיה לכם זכות גדול וגריס להא לעיל בפרק בתרא דפאה בהלכה ז':

בֶּן אַרְזָה עַל הַצִּלְצָל. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. הֵנִיף הַסְּגָן בַּסּוּדָרִין וְהִקִּישׁ בֶּן אַרְזָא בַּצִּלְצָל.

Traduction

Ben-Arza tenait les cymbales''. C’est ainsi qu’il est dit ailleurs (132)Michna, (Tamid 7, 3).: le chef de service agitait des étoffes, pendant que Ben-Arza frappait sur les cymbales (pour transmettre un avis au loin).

Pnei Moshe non traduit

כהיא דתנינן תמן. בפ''ז דתמיד שחה כ''ג לנסך הניף הסגן וכו':

הוּגְדַּס בֶּן לִֵוי עַל הַשִּׁיר. אָמַר רִבִּי אָחָא. נְעִימָה יְתֵירָה הָיָה יוֹדֵעַ. וְאָֽמְרוּ עָלָיו עַל הוּגְדַּס בֶּן לֵוִי שֶׁהָיָה מַנְעִים אֶת קוֹלוֹ בַזֶּמֶר. וּכְשֶׁהָיָה נוֹעֵץ גּוֹדְלוֹ לְתוֹךְ פִּיו הָיָה מוֹצִיא כַמָּה מִינֵי זֶמֶר וְהָיוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים נִזְקָרִין לוֹ בַת רֹאשׁ.

Traduction

– ''Hogros b. Lévi dirigeait le chant''. R. Aha dit: ce Hogros connaissait des mélodies en grand nombre, et il avait le talent spécial de moduler d’une voix agréable. En enfonçant le pouce dans la bouche, il produisait plusieurs sortes de chants, au point que ses frères les cohanim en étaient tous saisis (133)Littéralement: se tenaient la tête. – (134)''Suit un long passage reproduit du tr. (Yoma 3, 9); traduit ci-dessus, pp. 199-200.''.

Pnei Moshe non traduit

נזקרין לו. בשבילו וקולו שוצא בכח ובנעימה בבת ראש לאחוריהן:

בֵּית גַּרְמוּ עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים בֵּית גַּרְמוּ הָיוּ בְקִיאִין בְּמַעֲשֶׁה לֶחֶם הַפָּנִים וּבְרִדִּייָתוֹ וְלֹא רָצוּ לְלַמֵּד. שָֽׁלְחוּ וְהֵבִיאוּ אוּמָנִים מֵאַלֶכְּסַנְדְרִיאָה וְהָיוּ בְקִיאִין בְּמַעֲשֶׁה לֶחֶם הַפָּנִים. וּבְרִדִּייָתוֹ לֹא הָיוּ בְקִיאִין. בֵּית גַּרְמוּ הָיוּ מַסִּיקִין מִבִּפְנִים וְרוֹדִין מִבַּחוּץ. וְלֹא הָֽיְתָה מִתְעַפֶּשֶׁת. וְאֵילּוּ הָיו מַסִּיקִין מִבִּפְנִים וְרוֹדִין מִבִּפְנִים. וְהָֽיְתָה מִתְעַפֶּשֶׁת. כֵּיוָן שֶׁיָּֽדְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר הַזֶּה אָֽמְרוּ. כָּל מַה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְבוֹדוֹ בָּרָא. שֶׁנֶּאֱמַר כֹּ֤ל פָּעַ֣ל יְ֖י לַֽמַּֽעֲנֵ֑הוּ. שָֽׁלְחוּ אַחֲרֵיהֵם וְלֹא רָצוּ לָבוֹא עַד שֶׁכָּֽפְלוּ לָהֶן שְׂכָרָן. שְׁנֵים עַשָׂר מְנָה הָיוּ נוֹטְלִין וְנָֽתְנוּ לָהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע הָיוּ נוֹטְלִין וְנָֽתְנוּ לָהֶן אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. אָֽמְרוּ לָהֶן. מִפְּנֵי מַה אֵין אַתֶּם רוֹצִין לְלַמֵּד. אָֽמְרוּ לָהֶן. מְסוֹרֶת הִיא בְיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה עָתִיד לִיחָרֵב. שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ אֲחֵרִים וְיִהְיוּ עוֹשִׂין כֵּן לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן. בִּדְבָרִים הַלָּלוּ מַזְכִּירִין אוֹתָן לִשְׁבָח. שֶׁלֹּא יָצָא מִיַּד בְּנֵיהֶם פַּת נְקִייָה מֵעוֹלָם. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים. מִמַּעֲשֶׂה לֶחֶם הַפָּנִים הֵן אוֹכְלִין.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

בית גרמו וכו'. כל זה כתוב לעיל בסוף פ''ג דיומא עד מעתה אין אנו צריכין להזכירן לגנאי:

בֵּית אַבְטִינָס עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטוֹרֶת. שֶׁלְבֵּית אַבְטִינָס הָיוּ בְקִיאִין בְפִיטּוּם הַקְּטוֹרֶת וּבְמַעֲלֶה עָשָׁן וְלֹא רָצוּ לְלַמֵּד. שָֽׁלְחוּ וְהֵבִיאוּ אוּמָנִים מֵאַלֶכְּסַנְדְרִיאָה וְהָיוּ בְקִיאִין בְפִיטּוּם הַקְּטוֹרֶת. וּבְמַעֲלֶה עָשָׁן לֹא הָיוּ בְקִיאִין. שֶׁלְבֵּית אַבְטִינָס הָֽיְתָה מְתַמֶּרֶת וְעוֹלָה וּפּוֹסָה וְיוֹרֶדֶת. וְשֶׁלְאֵילוּ הָֽיְתָה פוֹסָה מִיַּד. וְכֵיוָן שֶׁיָּֽדְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר אָֽמְרוּ. כָּל מַה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְבוֹדוֹ בָּרָא. שֶׁנֶּאֱמַר כֹּ֚ל הַנִּקְרָ֣א בִשְׁמִ֔י וְלִכְבוֹדִ֖י בְּרָאתִ֑יו וגו'. שָֽׁלְחוּ אַחֲרֵיהֵם וְלֹא רָצוּ לָבוֹא עַד שֶׁכָּֽפְלוּ לָהֶן שְׂכָרָן. שְׁנֵים עַשָׂר מְנָה הָיוּ נוֹטְלִין וְנָֽתְנוּ לָהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע הָיוּ נוֹטְלִין וְנָֽתְנוּ לָהֶן אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. אָֽמְרוּ לָהֶן. מִפְּנֵי מַה אֵין אַתֶּם רוֹצִין לְלַמֵּד. אָֽמְרוּ לָהֶן. מְסוֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה עָתִיד לִיחָרֵב. שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ אֲחֵרִים וְיִהְיוּ עוֹשִׂין כֵּן לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן. בִּדְבָרִים הַלָּלוּ מַזְכִּירִין אוֹתָן לִשְׁבָח. שֶׁלֹּא יָצָאת אִשָּׁה שֶׁלְאֶחָד מֵהֶן מְבוּשֶׂמֶת מֵעוֹלָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כְשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן נוֹשֵׂא אִשָּׁה מִמָּקוֹם אַחֵר הָיָה פוֹסֵק עִמָּהּ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִתְבַּשֵּׂם. [שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים. מִמַּעֲשֶׂה פִיטּוּם הַקְּטוֹרֶת הֵן מִתְבַּשְּׂמוֹת. לְקַייֵם מַה שֶׁנֶּאֲמַר. וִֽהְיִיתֶ֧ם נְקִיִּ֛ם מֵֽיי וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל.]

Traduction

vide

Shekalim

Daf 22b

משנה: אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁבְעָה מַרְכּוֹלִין וּשְׁלשָׁה גִּיזְבָּרִין. וְאֵין עוֹשִׂין שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר בְּמָמוֹן פָּחוּת מִשְּׁנַיִם. חוּץ מִבֶּן אֲחִיָּה שֶׁעַל חוֹלֵי מֵעַיִם וְאֶלְעָזָר שֶׁעַל הַפָּרוֹכוֹת שֶׁאוֹתָן קִיבְּלוּ הַצִּיבּוּר עֲלֵיהֶן׃ אַרְבָּעָה

Traduction

On ne doit pas (en administration) nommer moins de trois trésoriers et de 7 préposés (135)B. Tamid 26.. En fait de questions financières, on ne nommera pas mois de deux fonctionnaires (136)Baba Batra 8b., sauf Ben-Ahiya (précité) chargé de veiller aux cas de maladie d’intestins et Eléazar surveillant la confection des rideaux de tabernacle; car ces personnages avaient été acceptés comme tels par la communauté.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אין פוחתין משבעה אמרכולין וג' גיזברין. האמרכלין היו ממונים וחשובים יותר מהגזברים ולפיכך גריס בנוסחא דהכא לאמרכלין מקודם וזה לשון התוספתא בפ''ב שלשה גזברין מה הן עושין בהן היו פודין כלומר על פיהן פודין את הערכין ואת החרמים ואת ההקדשות וכל מלאכת הקדש בהן היתה נעשית. שבעה אמרכלין מה הן עושין שבעה מפתחות העזרה בידן רצה אחד מהן לפתוח אינו יכול עד שיתכנסו כולן נתכנסו כולן אמרכלין פותחין וגזברין נכנסין ויוצאין ולפי כבוד היו נכנסין והיו יוצאין. אמר רבי יהודה למה נקרא שמו אמרכל מפני שהוא אומר על הכל היו כשרים בכהנים בלוים ובישראלים ע''כ. ובגמרא קאמר שהיו עוד שם שני כותליקין והן היו קודם להאמרכלין ויליף לה מקרא דד''ה:

ואין עושין שררה על הצבור בממון פחות משנים. כדיליף בגמרא דכתיב והם יקחו את הזהב ומיעוט רבים שנים:

הלכה: אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלֹשָׁה גִּזְבָּרִין וּמִשִּׁבְעָה מַרְכּוֹלִין. תַּנֵּי. מִשְּׁנֵי קַתֹלִיקִין. הָדָא הִיא דִבְתִיב יחִיאֵ֡ל וְעוזִיָּהו וּמַחַת גִּזְבְּרִין. וַֽעֲשָׂאֵל וִֽירִימ֤וֹת וְיֽוֹזָבָד֙ וֶֽאֱלִיאֵ֣ל וּסְמַכְיָהוּ וּמַ֖חַת וּבְנָיָ֑הוּ מַרְכּוֹלִין. פְּקִידִ֗ים מִיַּ֤ד כָּונַנְיָ֨הוּ֙ וְשִׁמְעִ֣י אָחִ֔יו קַתיֹלִיקִין. בְּמִפְקַד֙ יְחִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ וַֽעֲזַרְיָה֖וּ נְגִ֥יד בֵּֽית הָֽאֱלֹהִֽים. הַמֶּלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל.

Traduction

Au-dessus d’eux, il doit y avoir 2 chefs supérieurs, caqolico'', comme il est dit (2Ch 31, 13): Yehiel, Azazia, Nehath, qui étaient sans doute les trésoriers, puis: Azaël, Yerimoth, Yezabed, Eliel, Ismakhia, Mahoth, Benaïa, qui devaient être les préposés (137)''Littéral.: '''' qui dictent tout ''''. C'est un mot composé de amar et kol, dit J. Lévy, qui n'admet pas l'étymologie de gr. merarkes, qu'a Jost.'', étaient placés sous les ordres de Konania et de Simeï son frère, tous deux certes les chefs supérieurs, par le commandement du roi Ezéchias et d’Azaria, gouverneur de la maison de Dieu (ce dernier au-dessus de tous).

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בברייתא דג''כ אין פוחתין משני כותליקין והן היו קודם וחשובים מהאמרכולין כדלקמן:

הדא היא דכתיב. בד''ה גבי יחזקיהו המלך שאמרי להכין לשכות בבית ה' ויכינו וכתיב ויביאו את התרומה והמעשר והקדשים באמונה ועליהם נגיד כנניהו הלוי ושמעי אחיהו משנה והן היו הקיתליקין כדכתיב אבתריה ויחיאל ועוזיהו ונחת ועשהאל וירימות ויוזבד ואליאל ויסמכיהו ומחת ובניהו פקידים מיד כנניהו ושמעי אחיו במפקד יחזקיהו המלך ועזריהו נגיד בית אלהים א''כ אלו עשרה הראשונים היו תחת מפקד כנניהו ושמעי והם תחת מפקד המלך וכ''ג שאחר המלך והיינו דמפרש שאנו שלשה הראשונים יחיאל ועוזיהו ונחת הן הן השלשה גזברין דמלמטה למעלה קא חשיב הכתוב ושבעה הכתוב אחריהן הן הן האמרכולין ועל הגזברין הן והן כולן תחת מפקד כנניהו ושמעי הקותיליקין ובמפקד המלך וכ''ג. ועכשיו מפרש פקודתן וכיצד היה סידרן:

המלך וכ''ג כשהוא חותם. על איזה דבר שהיו צריכין שיהיה צרור וחתום עד בא עת וזמן שצריך להשתמש בו להקדש כך היה הסדר:

כְּשֶׁהוּא חוֹתֵם הַגִּיזְבָּר חוֹתֵם וְנוֹתְנוֹ לָאֲמַרְכָּל. מַרְכָּל חוֹתֵם וְנוֹתְנוֹ לְקַתֹילִיקוֹס. קַתֹילִיקוֹן חוֹתֵם וְנוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל. כֹּהֵן גָּדוֹל חוֹתֵם וְנוֹתְנוֹ לַמֶּלֶךְ. וּכְשֶׁהוּא מַתִּיר הַמֶּלֶךְ רוֹאֶה חוֹתָמוֹ וּמַתִּיר. כֹּהֵן גָּדוֹל רוֹאֶה חוֹתָמוֹ וּמַתִּיר. קַתֹילִיקָיס רוֹאֶה חוֹתָמוֹ וּמַתִּיר. מַרְכָּל רוֹאֶה חוֹתָמוֹ וּמַתִּיר. גִּזְבָּר רוֹאֶה חוֹתָמוֹ וּמַתִּיר.

Traduction

Voici l’ordre hiérarchique, lorsque le roi, d’accord avec le pontife, voulait enfermer un objet et le sceller: le trésorier apposait le premier sceau, puis le préposé, puis le chef supérieur, puis le pontife, puis le roi. Lorsqu’au contraire on voulait retirer un objet scellé, le roi brisait le premier son cachet, après l’avoir vérifié; puis le pontife agissait ainsi, puis le chef supérieur, suivi du préposé, finalement le trésorier (descendant les graves de la hiérarchie).

Pnei Moshe non traduit

הגזבר. נותן חותמו עליו בתחלה ונותן להאמרכול ונותן חותמו עליו והאמרכול לקיתיליקון והקיתיליקון לכ''ג והכ''ג למלך וכולן נותנין חותם שלהן על אותו הדבר וכסדר שאמרנו:

וכשהוא מתיר וכו'. וכשצריכין לאותו הדבר והיו צריכין להתיר החותמות המלך רואה חותמו בתחלה אם לא נגעו בו ומתירו ואח''כ הכ''ג כך וכו' עד הגזבר שהוא למטה מכולן ורואה חותמו ומתיר ומשתמשין בו:

אֵין עוֹשִׂין שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר בְּמָמוֹן פָּחוּת מִשְּׁנַיִם. רִבִּי נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי מָנָא. עַל שֵׁם וְהֵם֙ יִקְח֣וּ אֶת הַזָּהָ֔ב וְאֶֽת הַתְּכֵ֖לֶת וְאֶת הָֽאַרְגָּמָ֑ן.

Traduction

– ''On ne nommera pas moins de 2 fonctionnaires pour administrer les valeurs'', est-il dit. C’est conforme; dit R. Nahman (138)Rabba sur Exode, n° 21, B., Baba Batra 8b. au nom de R.Mena, à ce que la Bible dit (Ex 28, 5): ils prendront l’or, l’azur et la pourpre (ils étaient donc au moins deux surveillants).

Pnei Moshe non traduit

אין עושין וכו'. וגריס להא נמי בפ' בתרא דפאה:

אָמַר רִבִּי חָמָא בֵּירִבִּי חֲנִינָה. מִפְּסוֹלֶת הַלּוּחוֹת הֶעֱשִׁיר מֹשֶׁה. הָדָא הוּא דִכְתִיב פְּסָל לְךָ֛ שְׁנֵֽי לוּחוֹת אֲבָנִי֭ם. פְּסָל לְךָ֛ שֶׁתְּהֵא הַפְּסוֹלֶת שֶׁלָּךָ. אָמַר רִבִּי חָנִין. מַחְצֵב שֶׁלְאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשּׁ בָּרוּךְ הוּא מִתּוֹךְ אֳהָלוֹ וּמִמֶּנּוּ הֶעֱשִׁיר מֹשֶׁה.

Traduction

R. Néhémie (Hama) b. R. Hanina dit que Moïse s’est enrichi par les déchets des tables de la Loi, comme il est dit (ib. 34, 1): taille-toi 2 tables de pierre, c.-à-d. que l’excédent résultant de cette taille (faite dans des matériaux fort précieux) sera pour toi (139)''B., Nedarim 38a; Rabba à Lévit. N° 32.''. R. Hanin dit que Dieu découvrit à Moïse, dans sa tente, une mine de pierres précieuses et de perles, et que de là provient la richesse de Moïse – (140)Suit un passage déjà traduit, tr. (Bikurim 3, 3) (t. 3, p. 384)..

Pnei Moshe non traduit

אמר רבי חמא בר' חנינא מפסולת הלוחות העשיר משה. ממה שפיסלן ותיקנן והנשאר מהן היו שלו ומשם העשיר לפי שהיו מסנפרינון. ואיידי דדריש קרא דוהם יקחו את הזהב וגו' וזה הכל היה תחת יד משה ושלא יאמרו לא העשיר אלא מזה וכאותן כת הליצנים דלקמן לפיכך דריש מקודם מהיכן העשיר משה:

אמר רבי חנין מחצב של אבנים טובות ומרגליות וכו'. רבי חנין לא דריש פסל לך שתהא הפסולת שלך אלא לך ובשבילך הן שאתה גרמת אותן ששברת את הלוחות הראשונים ולפיכך דריש מחצב וכו' ברא הקב''ה וכו' וכלומר הזמין לו אוצר של אבנים טובות ומרגליות שיתגלו בתוך אהלו וממנו העשיר:

כְּתִיב וְהִבִּ֨יטוּ֙ אַֽחֲרֵ֣י מֹשֶׁ֔ה עַד בֹּא֖וֹ הָאֹֽהֱלָה: תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר לִגְנַאי. וְחַד אָמַר לִשְׁבָח. מָאן דָּאָמַר לִגְנַאי. חֲמוּן שֻׁקִּין חֲמוּן כָּרְעִין חֲמוּן קּוּפְדָּן. אֲכִיל מִן דִּיהוּדָאֵי וְשָׁתִי מִן דִּיהוּדָאֵי. כָּל מִדְּלֵיהּ מִן דִּיהוּדָאֵי. וּמָאן דָּאָמַר לִשְׁבָח. מֵחְמֵי צַדִּיָקָא וּמַזְכִּי [טוֹבִיָּא דִּזְכָת לְמֵחְמֵי יָתֵיהּ.]

Traduction

Pnei Moshe non traduit

מ''ד לגנאי. הביטו אותן כת הליצנים אחריו ואמרו ראו שוקיו ראו כרעיו כמה הן עבים וראו כמה עב בשר הוא וכל מה שהוא אוכל ושותה מן דיהודאי וכל מה דליה הנכסים הכל מן דיהודאי שהיה שולט על נדבות המשכן:

ומ''ד והביטו לשבח. כך אמרו מחמי צדיקיא ומזכי מי שרואה זה הצדיק זוכה הוא:

טוביא. אשרי מי שזכה לראות אותו:

אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מָצָאתִי תִינּוֹק אֶחָד מִבֵּית אַבְטִינָס. אָמַרְתִּי לוֹ. בְּנִי. מֵאֵי זֶה מִשְׁפָּחָה אַתְּ. אָמַר לִי. מִמִּשְׁפַּחַת פְּלוֹנִית. אָמַרְתִּי לוֹ. בְּנִי. אֲבוֹתֶיךְ שֶׁנִּתְכַּווְנוּ לְרַבּוֹת כְּבוֹדָן וּלְמָעֵט כְּבוֹד שָׁמַיִם לְפִיכָךְ כְּבוֹדָם נִתְמָעֵט וּכְבוֹד 22b שָׁמַיִם נִתְרַבָּה. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה. סָח לִי שִׁמְעוֹן בֶּן לוּגה. מְלַקֵּט הָיִיתִי עֲשָׂבִים אֲנִי וְתִינּוֹק אֶחָד מִבֵּית אַבְטִינָס. וְרָאִיתִי אוֹתוֹ שֶׁבָּכָה וְרָאִיתִי אוֹתוֹ שֶׁשָּׂחַק. אָמַרְתִּי לוֹ. בְּנִי. לָמָּה בָכִיתָה. אָמַר לִי. עַל כְּבוֹד בֵּית אַבָּא שֶׁנִּתְמָעֵט. וְלָמָּה שָׂחַקְתָּה. אָמַר לִי. עַל הַכָּבוֹד הַמְתוּקָּן לַצַּדִּיקִים לְעָתִיד לְבוֹא. [וּמָה רָאִיתָ.] הֲרֵי מַעֲלֶה עָשָׁן לְנֶגְדִּי. נוֹמֵיתִי לוֹ. בְּנִי. הַרְאֵהוּ לִי. אָמַר לִי. מְסוֹרֶת בְּיָדִי מֵאֲבוֹתַיי שֶׁלֹּא לְהַרְאוֹתוֹ לְבִירְייָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. פָּגַע בִּי זָקֵן [אֶחָד] מִשֶּׁלְבֵּית אַבְטִינָס [וּמְגִילַּת סַמָּנִים בְיָדוֹ.] אָמַר לִי. רִבִּי. לְשֶׁעָבַר הָיוּ בֵית אַבָּא צְנוּעִין וְהָיוּ מוֹסְרִין אֶת הַמְגִילָּה הַזֹּאת אֵילּוּ לָאֵילּוּ. וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵינָן נֶאֱמָנִין הֵילָךְ אֶת הַמְגִילָּה והִיזָּהֵר בָּהּ. וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵאתִי אֶת הַדְּבָרִים לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה זָֽלְגוּ דְמָעָיו וְאָמַר. מֵעַתָּה אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְהַזְכִּירָן לִגְנַאי.

Traduction

vide

אֶלְעָזָר עַל הַפָּרוֹכוֹת. שֶׁהָיָה מְמוּנֶּה עַל אוֹרְגֵי פְרָכוֹת. פִּנְחָס הַמַּלְבִּישׁ. שֶׁהָיָה מַלְבִּישׁ בִּגְדֵי כְהוּנָה גְּדוֹלָה. מַעֲשֶׂה בְכֹהֵן אֶחָד שֶׁהִלְבִּישׁ לְאִיסְטְרַטְיוֹט אֶחָד וְנָתָן לוֹ שְׁמוֹנָה זְהוּבִין. וְאִית דְּאָֽמְרִין. תְּרֵי עָשָׂר יְהִיב לֵיהּ.

Traduction

Eléazar surveillait les rideaux'', étant préposé aux ouvriers tisserands de rideaux; ''et Pinhas, les costumes'', étant chargé de confectionner les vêtements des pontifes (c’était une question de bon goût dans l’agencement des étoffes). Aussi, il arriva à un cohen qui avait fait les vêtements d’un chef militaire stratiwth'' de recevoir de lui (en récompense) huit pièces d’or; selon d’autres, il en reçut douze.

Pnei Moshe non traduit

שהיה מלביש וכו'. מפני שהוא היה יודע להלבישם בנוי ועל סדר היותר נראה ביפוי וכהאי מעשה בכהן אחד שהלביש לסרדיוט אחד לבגדיו שהיה רגיל בהם והוא הלביש אותו על צד היפוי ונתן לו שמנה דינרי זהובים ואית דאמרין י''ב נתן לו בעד שכרו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source